במפגשים עם ילדי גן, בגנים ובספריות, אני מספרת להם איך התחלתי לכתוב את הסיפור הזה.
איך התיישבתי בסלון, מול טלוויזיה דוממת, כי זה החדר המואר ביותר בבית, ולפעמים אני צריכה אור, שיזכיר לי את העולם, וכתבתי כך:
קשה להיות גיבור על.
בלילה אני חייב לישון רק ככה.
תנוחה של גיבור על בתעופה – שתי ידיים שלוחות לאורך הכר, אגרופים קפוצים, גוף ישר. משקפי הראייה שלו ליד המיטה.
בשום אופן לא ככה
תנוחה נינוחה יותר, ציור נוסף של הדמות באותו עמוד
או ככה.
תנוחה נוספת, נינוחה, גוף מקופל, ציור שלישי באותו עמוד
אחרת אקום בבוקר ולא אצליח לעוף.
וזה בדיוק מה שקרה לי היום בגן.
הציטוט הזה הוא מתוך הכפולה הראשונה של הסיפור בגרסתו הראשונה. הגרסה הסופית והמאוירת – עם איוריה הנהדרים, האהובים עלי כל כך, של מאיה שלייפר – נראית כך: